ריפוי עצמי ושיפור התקשורת הבינאישית על ידי המוסיקה.

המוסיקה מלווה את האנושות מתולדות ההיסטוריה:

בתחילתה האנשים השתמשו בקולם ובאלמנטים מהטבע -כמו מקלות ואבנים-כמקור לתקשורת בינאישית. השירה והכלים המוסיקאלים גם הונכחו לאורך ההיסטוריה כאמצעים לריפוי ובניית חוסן נפשי . בתנ"ך הסיפור של שאול ודויד הוא מהמוכרים ביותר, ובתרבויות שונות שימוש המוסיקה מוכיחה את השפעתה על הבריאות ועל הנפש.

התרפיה באמצעות מוסיקה הוכרה באופן רשמי כמקצוע הבריאות סביב שנת 1950- כאשר בבתי חולים התחילו לטפל בחיילים שחוו פוסט טראומה לאחר המלחמה-. אך בעצם השימוש במוסיקה במטרת החלמה התחיל עוד לפני הרבה מאוד שנים.

מה הוא טיפול רגשי במוסיקה ואיך זה נראה בטיפול?

טיפול רגשי באמצעות מוסיקה הינו תהליך טיפולי וחוויתי המסייע לאדם להביע את עצמו בחופשיות במרחב בטוח,לחזק את הביטחון העצמי, ולפתח מיומנויות של ביטוי עצמי ותקשורת עשירה גם במצבים שהאנשים אינם מוצאים את המילים המשקפות את הצרכים ואת החוויות שלהם. מדובר בסוג של פסיכותרפיה הנבנת על בסיס הקשר של אמון בין המטופל והמטפל כדי להשיג את המטרות הטיפוליות. בנוסף, בטיפול במוסיקה נוצר קשר מיוחד במינו: הקשר של המטופל עם המוסיקה עצמה והוא מתעזר בה כאמצעי לדבר את הרגשות שלו ולעבד את חוויות המשמעותיות ביותר בחיים שלו . בטיפול, המוסיקה הופכת לעוגן משמעותי להאחז בו לצורך ההתפתחות האישית.

יתרונות הטיפול במוסיקה:

• חיזוק ביטחון עצמי ופיתוח חוסן נפשי

• הפחתת סינפמטומים על בסיס רגשי כמו חרדות,פחדים,דיכאון,חוסר יציבות רגשית.

• שיפור מיומנויות חברתיות.

• שיפור מיומנויות תקשורת (ביטוי עצמי) באמצעות שימוש אלמנטים מוסיקאלים מגוונים.

• וויסות רגשית ואיזון מצב רוח.

•  הפחתת תחושות כאב בשל מחלה מסויימת או בזמן הלידה.

הייחודיות בטיפול מסוג זה היא שלא נדרש בהכרח שימוש במילים (אך כמובן שגם אם יש צורך מדברים בטיפול כמו בכל תהליך הקשור לבריאות הנפש).

טיפול במוסיקה מיועד ומתאים לכל הגילאים. הוא מעניק עזרה במצבים ממקור רגשי וגם במצבים בהם ישנה פגיעה פיזית (לדוגמא בשל מחלה או תאונה) או עיכוב שפתי.

המוסיקה הינה תרופה לא קימיכאלית וללא תוצאות לווי המשפיעה באופן ישיר על האנרגיה של הגוף ושל הנשמה ומחברת בינהם.

כיום קיימות עבודות בשטח ומחקרים רבים המוכיחים את ההשפעה הטובה של תרפיה במוסיקה כגישה טיפולית גמישה ונגישה לאוכלוסיות רבות, הרי היא מאפשרת להתאים את המוסיקה לצרכים האינדיוידואלים של כל אדם או קבוצה. הקשר בין מוזיקה לרגשות אינו רק עניין של תפיסה: המדע הראה שמוסיקה יכולה להשפיע על המוח שלנו במגוון דרכים. לדוגמה, האזנה למוזיקה יכולה לשחרר דופמין, מוליך עצבי הקשור להנאה ותגמול. באותה מידה, נגינה בכלים יכולה לפתח מיומנויות רבות: מוטוריות, קוגניטיביות, רגשיות וחברתיות.

טיפול קבוצתי:

לאורך העשור הראשון בו עבדתי כמטפלת במוסיקה התמקדתי במיוחד בהנחיית קבוצות רבות של מבוגרים בתחום בריאות הנפש ובמרכזי יום לאנשים עם מוגבלות פיזית ושיכלית.

טיפול קבוצתי מציע הרבה יתרונות בעיקר לאנשים שבשל בעיות פיזיות או נפשיות סובלים מתחושת בדידות וחרדה חברתית. עבודה בקבצות פותחת אפשרויות רבות להתנסות בקונטקסט בטוח ותומך בערוצי תקשורת יצירתיים ומגוונים המעצימים את הביטחון העצמי אצל בני האדם.

דרך הטיפול במוסיקה הרבה אנשים נפגשים- אולי בפעם הראשונה בחייהם- עם פוטנציאלים אקספרסיבים וחברתיים שעד כה אינם היו מודעים אצלם.

סיפורים מהשטח:

ח הינו בוגר בן 24. הוא מגיע באופן עקבי לאורך השבוע למחלקה הפסיכיאטרית בבית חולים לקבלת טיפולים פרטניים וקבוצתים המועברים על ידי פסיכואנליטים, מורה למשחק ומטפלת במוסיקה.

לרוב נראה מופנם מאוד, עסוק בעולמו הפנימי ומנותק מהמתרחש בסביבה (מעשן ללא סוף ומבטו מראה ניתוק). לרוב ח אינו מסוגל ליזום ולשמור על אינטראקציה חברתית - אלה אם כן מדברים על תחומי עיניין המצומצמים שלו- (בעיקר סגנון מוסיקאלי צפציפי).כשבקבוצת טיפול במוסיקה (אליה הוא מגיע תמיד ראשון) משמיעים שירים מהסיגנון הזה או מגיע תורו במעגל המטופלים לבחור שיר ח "מתעורר לחיים". עיניו מבריקות, הוא יוצר קשר עין יותר איכותי עם חברי הקבוצה ועם המטפלת ומביא רצון לדבר על הזמרים האהובים עליו . הוא ניהיה יותר חברותי בזכות הקשר עם המוסיקה. כולם מביטים בו- מופתעים- אך גם שמחים שעכשיו הוא מורגש כחלק מהקבוצה. חבריו -שגם הם חווים קשיים נפשים חמורים- מכבדים את האופן היחודי בו ח מביע את עצמו במפגשים. הם לומדים בתהליך הטיפולי ובתיווך המטפלת להיות סבלנים ולכבד את קצבו ההבעתי היחודי של ח בתוך הקבוצה. הם מבינים שזו ההבעה היחודית שלו ושדרכה הוא חוזר לחיים. הם נותנים לו מקום להתבטא דרך ריקוד או שירה שהוא יוזם בזמן שבוא הוא ממשיך לעשן ולפעמים...גם קצת מחייך אליהם.

סיפורים מסוג זה אני פוגשת הרבה במהלך העבודה בקבוצות: לכל משתתף בקבוצה יש את הקשיים משלו, את הסיפור האישי והמורכב שמלווה אותו מלפני שנים רבות: סיפור של בדידות, של אתגרים חברתיים רבים בשל המחלה שלו- הרבה פעמים מלווה גם בדחייה בתוך המשפחה שלו-.

הקבוצה הופכת להיות מעיין בתוך המדבר. עוגן, מרחב בטוח בו אפשר להשאיר קצת בצד את התיק הכבד של הדאגות והחוויות הלא נעימות ולהצליח להתקשר עם האחרים בכאן ובעכשיו, בזכות המוסיקה.

הקבוצה נבנת בהדרגתיות, בהתחלה בתיווך רב שלי כמטפלת רגשית המנסה לבנות את התשתית ליחסים שיבנו בהמשך בין חברי הקבוצה. לאט לאט בזכות הנוכחות של המוסיקה ככלי המגשר בין המשתתפים- ולמרות הפערים הרבים שקיימים בינהם- אני יכולה "להתרחק מעט"להפחית את רצף ההתערבויות שלי ולהישאר ברקע בתנוחה של פניות והכלה המותאמת לצורך של המשתתפים. המטופלים בהדרגתיות לומדים להשתמש גם בקבוצה וגם במוסיקה כאלמנט טיפולי תומך בו אפשר להביע רגשות בחופשיות, לשתף חוויות ולהתחזק נפשית, וללמוד מיומנויות חדשות שיעזרו להם בהתמודדות עם החזרה למציאות של החיים.